What do you think?
Rate this book
1139 pages, Paperback
First published January 1, 1997
We use what we have, and I have been blessed indeed by what fate has send my way.
החלק הראשון - מתאר את ילדותה של קליאופטרה ואת נסיבות הפיכתה למלכה. הוא גם מתאר את המפגש עם יוליוס קיסר עד העזיבה שלו את מצרים לאחר 8 חודשים ששהה שם כעזר לדיכוי המרידה בזמן נסיון ההפיכה כנגדה וכנגד אחיה עם מות אביה. כשיוליוס קיסר עוזב לרומא , קליאופטרה בהריון ראשון שלה. הוא עדין נשוי לאישתו הרומאית והוא כ-בן 52. קליאופטרה צעירה, מצטיירת כתלותית ביוליוס ולמעשה על פי הנרטיב שמציירת מרגרט גורג, היא לא ניהלה את מצרים אף לא יום אחד, לא מבחינה צבאית ולא מבחינה פוליטית. מאחר וקראתי את הספר מאת סטייסי שיף, לא ברור לי אם העובדות האלה היסטורית נכונות. אני לא זוכרת אותה כאישה תלותית ואני זוכרת שהיא הצטיירה לי כאישה חזקה, שולטת, מניפולטיבית וחסרת מעצורים מבחינה שילטונית ולא רכרוכית. היא לא נרתעת מהוצאות להורג ומטיפול באויבים הפוליטיים שלה. אין לה חמלה עליהם ובוודאי שלא הרהורים על הצורך בחיסולם (לדוגמא של האחים שלה שהיתה מסורת בכדי למנוע יריבויות)
חלק שני - יוליוס קיסר עוזב את מצריים למלחמה שאחריה יחזור לרומא, וקליאופטרה נותרת מאחור בהריון. הוא לא מצהיר בפומבי על הקשר וההריון שלה ממנו והיא אכולת לבטים. כשהילד נולד היא קוראת לו קיסריון אחרי אביו אולם יוליוס במכתביו אליה מברך אותה על הילד שלה ולא שלהם. יוליוס נעדר כמעט שנה ממצרים וקליאופטרה מתמודדת רק עם טוען אחד לכתר שהוא מתחזה לאחיה תלמי שנהרג במרד נגד יוליוס. היא יוצאת לפרס שם היא פוגשת את המלכה ולאחר חיסול המתחזה המלכה מציעה לה ברית משותפת. קליאופטרה, למרות ספקותיה במערכת היחסים עם יוליוס מסרבת לצאת מחסות רומא ומחסותו של יוליוס. כשקליאופטרה חוזרת מהמסע ממתין לה זימון רשמי שלה ושל בנה לרומא למצעד הנצחון של יוליוס. במצעד הזה גם תושפל אחותה המורדת של קליאופרה ארסינואי. קליאופטרה נערכת למסע למרות הספקות המקננים בה ולמרות השמועות על מערכת יחסיו של יוליוס עם המלכה של מאוריטניה.
חלק שלישי - קליאופטרה מגיעה לרומא ונתקלת בעויינות של הציבור כלפיה. היא מתאכסנת באחוזתו הפרטית של יוליוס קיסר בתקווה שבמישור האישי הוא יכיר בה כזוגתו ובבנו ובמישור הפוליטי הוא יסייע לה להבטיח את מעמדה של מצריים כמדינת חסות אבל עצמאית. יוליוס קיסר לא ממהר לספק את תקוותיה במהירות. הוא לא מכחיש את הקשר שלו עם מלכת מאוריטניה, הוא שקוע בתככים הרומיים ונוסיף על כך שהעם ממש שונא את קליאופטרה ( בשלב מסויים הם אפילו מכנים אטתה זונה ) הוא נמצא במצב עדין ורגיש. גם ברמה האישית יוליוס נשוי ואינו רוצה להתגרש. קליאופטרה נאלצת לתמרן את יוליוס קיסר להכיר בבנו קיסריון. היא מתארגנת לחזור למצריים אך יוליוס מבקש ממנה והיא נשארת ברומא. למעשה על פי לוחות הזמנים בספר היא נשארה ברומא שנה וחצי בזמן שחשרת עננים מתגבשת מעל ראשו של יוליוס שבסוף ירצח. אין ספק שמרגרט גורג כישרונית ויש לה יכולת מופלאה להנגיש לקורא את האווירה, הצלילים הקולות של התקופה. מאידך, ישנם אי דיוקים היסטוריים שמשרתים את העלילה אבל אינם נכונים. יוליוס מעולם לא הכיר בקיסריון כבנו וגם ספק אם קליאופטרה נשארה שנה וחצי ברומא והשאירה את מצריים ללא שליט. חוסר הדיוק לא פוגם בהנאה מהספר. מאידך הסופרת מכניסה את דמותה של קליאופטרה לנעלי היועצת של יוליוס בצורה מצויינת ומשלבת אותה בפוליטיקה הרומאית בצורה מבריקה.
חלק רביעי - לאחר מותו של יוליוס קיסר, קליאופטרה ממתינה ברומא ולאחר שהעיניינים מתבהרים היא חוזרת למצרים. היא מגלה שהיא בהריון מיוליוס קיסר אבל הריון זה לא שורד, הילד נולד מוקדם ומת. לאחר שנתיים שבהן נעדרה ממצרים היא מגלה שהארץ משגשגת ומתנהלת על מי מנוחות אך עם חזרתה, תוקפת בצורת את המדינה והיא נאלצת לפתוח את האסמים. במקביל, מלחמות הירושה והנקמה ברוצחי יוליוס קיסר מתגלגלות לפתחה והיא נדרשת לשתף פעולה עם צדדים כאלה ואחרים למאבקים. היא מגלה שאוקטביוס חזר לרומא ודרש את ירושתו וכי הוא נכנס לעימות עם מרקוס אנטוניוס שעד אז נחשב ליד ימינו של יוליוס קיסר. היא שומרת עד כמה שהיא יכולה על נטראליות מבלי לסייע לאף אחד מהפונים אליה למרות שיש בכך סיכון פוליטי. בנתיים אחיה, לו היתה נשואה מת ממחלת ראות והיא מחליטה לבנות צי ימי מפואר מאחר והיא מודעת לחולשתם של הרומיים בים. 2 הפרקים האחרונים של החלק הרביעי מוקדשים למפגש עם מרקוס אנטוניוס, מפגש שיוליד את סיפור האהבה הידוע בהיסטוריה. הפרקים אלה מגלים את היכולות הפוליטיות של קליאופטרה שבגיל 27 היתה בשיא בשלותה ויופיה.
חלק חמישי - וואו עד כה זה החלק הטוב ביותר בספר הזלתי דמעה וליבי היה עם קליאופטרה, אישה אמיצה וחזקה ששלטה בתוך עולם של גברים. בחורף של שנת 40 - 41 לפנה"ס מגיע אנטוניוס למצרים וזאת לאחר המפגש שלו עם קליאופטרה בטרסוס. מפגש מרהיב המתואר בצורה חייה ומרשימה. קליאופטרה מנסה לשכנע אותו להפר את הטרימוורט עם אוקטביאנוס ולנצל את עושרה וכחה של מצריים בכדי לבסס את מעמדו הפוליטי ולהגן על ממלכתה. היא גם רוצה שישא אותה לאישה. הראיה הפוליטית שלה כל כך מדוייקת אבל אנטוניוס לא משתכנע וחושב שהיא עושה עליו מניפולציות רגשיות כך שהוא עוזב באביב 40 לפנה"ס את אלכסנדריה וחוזר לרומא בלי שהוא יודע שקליאופטרה בהריון ושהיא נושאת בבטנה תאומים. בספטמבר 40 לפנה"ס מגיע אנטוניוס להסכם שלום עם אוקטביאנוס, שהיה יריבו. במסגרת הסכם זה הוגדר תחום שליטת אנטוניוס במזרח. לחיזוק הברית ביניהם, נשא אנטוניוס לאשה את אוקטביה, אחותו של אוקטביאנוס. כשהחדשות מגיעות לקליאופטרה לבה נשבר בקרבה. לא רק שאנטוניוס סירב לשאת אותה לאישה כי היא מהמזרח, לא רק שהוא סירב להצעות הנדיבות שלה לסייע לו, הוא גם נישא לאחותו של אוקטביאנוס. בלידה מוקדמת קשה שבה היא כמעט מאבדת את חייה, היא יולדת את קליאופטרה סלנה (לכבוד הירח) ואת אלכסנדר הליוס (לכבוד השמש).
חלק שישי - ארבע שנים אחרי. מרקוס אנטוניוס קורא לקליאופטרה שוב. הוא שלח את אוקטביה ממחנה הצבא לקראת יציאתו למלחמה בפרתים. אוקטביה בהריון והיא נשלחת חזרה לרומא. קליאופטרה יוצאת אליו עם תנאים שהוא ינשא לה. יכיר בתאומים כילדיו ויתן לה שטחים כמתנת נשואים. מרקוס אנטוניוס מוכן לדרישותיה והם נישאים אך הוא לא מוכן להתגרש מאוקטביה שכן היא בהריון. קליאופטרה חוזרת לאלכסנדריה כשהיא שוב בהריון ממנו יוולד תלמי פילדלפיוס בשנת 36 לפני הספירה. 8 חודשים עוברים מאז שנפרדו ועד שקליאופטרה שוב מקבלת זימון ממרקוס אנטוניוס. הוא הפסיד הפסד צורב לפרתים ומלך ארמניה בגד בו ונמלט משדה הקרב. אוקטביאנוס לא שלח לו את 20,000 החיילים שהבטיח ללו בתמורה לכלי השיט שנתן לו מרקוס אנטוניוס וכ 42 אלף חיילים נטבחו בקרב. בעיצומו של חורף קליאופטרה יוצאת אליו עם מזון, זהב ובגדים לחיילים. כשהיא מגיעה אליו הוא במצב רע וכך גם 18 אלף החיילים שנותרו לו. ואז אוקטביה אישתו מציעה להגיע אליו עם מזון בגדים ו 2000 חיילים. קליאופטרה עוזבת את מרקוס אנטוניוס שצריך להחליט אם הוא חוזר לרומא או הולך למזרח. אחרי תקופת המתנה מרקוס אנטוניוס מגיע לאלכסנדריה לקליאופטרה. המאבק בין הנשים הוכרע אך לא המאבק עם אוקטביאנוס. קיסריון יוצא לבקר ברומא באופן לא פומבי והוא לומד על המורשת שלו בזמן שרופא המלכה מספר על הלכי הרוח של הרומאים ביחס למרקוס אנטוניוס, קליאופטרה ואוקטביאנוס שממצב את עצמו כאל. החלק נסגר בעימות של אוקטביאנוס עם קיסריון. בעימות מטיח אוקטביאנוס בקיסריון באופן שפל חצאי אמיתות ומעביר לקליאופטרה מסר שבו עליה לשחרר את מרקוס אנטוניוס מהתחייבויותיו כלפיה ולחדול מהאשליות שתשלוט ברומא באמצעות קיסריון. צעד די מביש בהתחשב בכך שאוקטביאנוס בן 27 וקיסריון רק ילד בן 12. לכנות את אמו פילגש ולעלוב בה שהוא ממזר חסר אב או בקיצור זונה, זה צעד לא מלכותי ולא אלילי בעליל.
חלק שביעי- מרקוס אנטוניוס יוצא לארמניה לנקום במלך שנטש את המערכה במלחמה נגד הפרתים. במקביל קליאופטרה יוצאת להליופוליס שם היא לנה במקדש האל רה, אל השמש. באווירה סוריאליסטית היא פוגשת את אחד מהכהנים שמסרב לחזות את עתיד הקשר שלה עם אנטוניוס ואת עתיד מצרים. הוא מכיר לה את המוות מנחשים ואז מתאבד. המשרתים בקודש אומרים לקליאופטרה שהוא נשבע למות לאחר שיראה את הפרעה האחרון של מצרים. מרקוס אנטוניוס חוזר מהקרב בארמניה כשבאמתחתו ניצחון. בחגיגות הניצחון הוא מכריז על קיסריון כיורש החוקי של יוליוס קיסר וממליך את ילדיו על שטחים רומאיים. הוא כותב צוואה שבה הוא מבקש להיקבר במצרים ליד אישתו האמיתית קליאופטרה ומצהיר שוב כי קיסריון הוא בנו האמיתי של יוליוס קיסר. אקטים אלה מובילים לחוסר שקט גובר ברומא ולהתקדמות לקראת מלחמה עם אוקטביוס. קליאופטרה ומרקוס אנטוניוס שמבינים שאין ברירה אוספים צבא יוצאים לאפסוס ולאחר מכן לפרגמון ולאתונה ביון. שם הם פוגשים קונסולים שגורשו מהסנאט בגלל תמיכתם במרקוס אנטוניוס. קליאופטרה מנסה ��שכנע את מרקוס אנטוניוס לפעול נגד אוקטביאנוס אבל הוא לא מוכן להזיז את חילותיו לא בים ולא ביבשה ומחכה לאוקטביאנוס שיתקוף אותו. מרקוס אנטוניוס עושה טעויות טאקטיות קשות הן במישור האישי כאשר הוא נתן ליחסיו ולתלות שלו בקליאופטרה ובהונה ליצור טריז בינו ובין נאמניו ושנים עורקים כשהם גונבים את צוואתו. הצוואה גורמת לאוקטבינוס לצאת בהכרזת מלחמה ברורה נגד מרקוס אנטוניוס אבל מרקוס אנטוניוס עדין לא מוכן להזיז את צבאו. היא גם גורמות לאי שקט ברומא ולנטישת המאמינים שעוד נותרו לו. היא גם גורמת לאי שקט של הציבור ולקריאות גנאי אותן מנצל אוקטביאנוס. אוקטביאנוס אינו מחדש את הטרימאוורט ועתה רומה נמצאת על סף מלחמת אזרחים חדשה. החלק מסתיים במצב רתיחה לקראת פיצוץ כאשר הכוחות של אנטוניוס וקליאופטרה מוצבים לקראת המפץ הגדול והם שולטים באחד הצבאות הגדולים ימית ויבשתית. קליאופטרה מתגלה במלוא כישרונה הצבאי, בעמידותה הנפשית בעולם שבו נוטרים לה על כך שהיא מצרית ובמלוא נשיותה וחוסנה וזאת לעומת מרקוס אנטוניוס שעושה טעויות טאקטיות, הוא משתכר בלי הכרה ויוצר טריז עם אנשיו.
חלק 8 - מרקוס אנטוניוס וצבאותיו מתכנסים באקטיום ומנגד צבאו של אוקטביאנוס. אבל אוקטביאנוס מסרב לצאת ולהילחם וצר על צבאו של אנטוניוס שהולך ונשחק, הולך ונמרט וסופג עריקות של מפקדים רומאיים חשובים. לבסוף כאשר מרקוס אנטוניוס מחליט לצאת בפעולה אקטיבית היא פעולת נסיגה דרך הים תוך שהוא מותיר את חיליו היבשתיים ללא שום הוראה להילחם או לסגת. לפני הנסיגה, צבאו של אנטוניוס משמיד את האוניות שבהן לא ישתמש ומטביע את יתרת הזהב שלא יוכלו לקחת איתם כדי שלא יפול בידי אוקביאנוס. מפקד הצי של אוקטביאנוס ידידו מהילדות, מרקוס אגריפה נלחם כל הלילה אבל צי האוניות של קליאופטרה הצליח להימלט ואיתה מרקוס אנטוניוס. החלק ה 8 מורט עצבים. גם בגלל ההמתנה שמרקוס אנטוניוס בהתעקשותו שלא לצאת בפעולה אקטיבית ולהמתין לתקיפה של אוקטביאנוס יצר וגם בגלל התנהלותה של קליאופטרה לאורך כל החלק הזה. היא מפגינה רגשי נחיתות בכל פעם שמישהו מערער על מקומה ולוחצת על מרקוס אנטוניוס כשברור שהוא לא מסוגל לפעול. היא חופרת, וההעלבויות שלה וההתקרבנות הזו ומנגד העובדה שהיא לא מצליחה להפנים את הקשר המיוחד שלו לרומא ולצורך שלו בכבוד ולרצות את העם הרומאי פשוט מעייפים. מרקוס אנטוניוס עושה טעויות טאקטיות אחת אחר השניה ואינו מקשיב לא למצביאים שלו ולא לקליאופטרה. הוא ממשיך להפנות את גבו לאנשים שמלווים אותו ומיעצים לו כמיטב הבנתם. לקראת סוף החלק קליאופטרה מפגינה אומץ בל ישוער, היא נאמנה ואמיצה אבל מרקוס אנטוניוס נמצא כבר כל כך עמוק בתוך היאוש שלו וגם אם היה אפשר להציל את המצב קליאופטרה אינה מצליחה להוביל אותו לעשות את הסוויץ' הזה ולהתקדם הלאה תוך שהוא מרים את עצמו.
זה אחד הפרקים העצובים בהיסטוריה של העולם המודרני בעיניי. מאחר שקראתי גם את הספר על אוגוסטוס אני יכולה לספר שחיו לא היו מאושרים, לא לפני ולא אחרי הקרב למרות התהילה שבה הוא זכה ולמרות התארים והכיבודים בהם זכה. הוא שלח את בתו לגלות בשל התנהגות לא מוסרית יחד עם נכדתו. בניה, אותם אימץ נהרגו אחד אחר השני ולא יכלו לרשת אותו. יחסיו עם ליוויה היו בגדר דטאנט מתמשך ויש חשד שהרעילה אותו. ירש אותו טיבריוס אותו ממש לא העדיף. בקיצור הוא לא ראה ברכה בחיו האישיים.
חלק 9 - כל החלק הזה עוסק בהכנה והמתנה להגעתו של אוקטביאנוס למצרים ולתנאים בהם מצרים תמסר לו. קליאופטרה מנסה לקנות מקום לבנה קיסריון ולהבטיח למצרים שקט ואי שפיכות דמים, המשך שנים של מלוכת בני תלמי אבל אוקטביאנוס מסרב לתת תשובה ברורה ואף מנסה לגרור אותה לבגוד באנטוניוס. קליאופטרה אינה הולכת שבי אחר העמעום והמעורפלות של אוקטביאנוס ומבטיחה לו להרוס ולהשמיד את האוצר הגדול שיכול לממן את חייליו. שוב קליאופטרה מתגלה במלוא גדולתה הפוליטית ועוצמתה לעומת מרקוס אנטוניוס שחוזר אחר שנעלם לאחר קרב אקטיום.
חלק עשירי-
הגראנד פינלה של הספר. מרקוס אנטוניוס וחייליו מצליחים להכות בחייליו של אוקטביאנוס בהפתעה, אך הדבר לא מסייע להם שכן ביום למחרת הרומאים נכנסים לעיר. מרקוס אנטוניוס מתאבד ובכוחותיו האחרונים חוזר למות בזרועות קליאופטרה. קליאופטרה אינה מצליחה לבצע את זממה להתאבד ולהכחיד את האוצר הגדול לפני שחייליו של אוקטביאנוס שמים את ידם עליה. יתרת החלק היא מאבק המוחות בין אוקטביאנוס לקליאופטרה שבסוף, כידוע מצליחה לקחת את גורלה בידיה ולהתאבד באמצעות נחשי קוברה. אוקטביאנוס רוצה לקחת את קליאופטרה לרומא למצעד השפלה אך היא מתכוננת למותה ולא תתן לו את התענוג להוליך אותה מבוזה ומופשלת ברחובות רומאסיום עגום אך מפואר למלכה שהיתה אהובה על בני עמה, עשתה כל שביכולתה לשמר את מיצרים כמדינת חסות ולא פרובינציה של רומא, היתה אישה אוהבת, נאמנה ואמיצה שההיסטוריה עד היום זוכרת.
החלק האחרון נכתב ע"י אולימפוס שלא היה שותף במזימה של המלכה ועליו הוטל להעביר את ההיסטוריה שנכתבה ע"י קליאופטרה לעתיד.