"את הספר הזה ה כתבתי בדם ליבי", אומר אורי אבנרי על "הצד השני של המטבע", ספר שחולל בשעתו שערוריה חסרת-תקדים.
למחרת מילחמת העצמאות פירסם אורי אבנרי את ספרו "בשדות פלשת 1948", המתאר את חוויותיו כלוחם "שועלי שמשון", סיירת גיבעתי, שהשתתף כמעט בכל הקרבות בחזית הדרום. הספר נחל הצלחה מיידית ועצומה. בתוך כמה חודשים הופיע בעשר מהדורות. כל ביטאוני המימסד העלו אותו על נס, כספר-המילחמה האותנטי ביותר של חייל קרבי.
כעבור שנה פירסם אבנרי שמר שני על אותה מילחמה, שבו תיאר את "הצד השני של המטבע". זהו ספר ברוחם של "במערב אין כל חדש" ו"הערומים והמתים". החיילים המופיעים בו הם בשר ודם. מנבלים את פיהם בשפת-אמת. מבצעים מעשי-גבורה ומעשי-זוועה, חולמים על אנרגיות ורועדים מפחד.
תיאור אמיתי זה זיעזע את המדינה, שרצתה לראות את חייליה בדמות ניבורים ומלאכים. הממשלה הטילה חרם על הספר. לא הוקצב הנייר שהיה דרוש, בימים ההם של קיצוב וצנע. כך נמנעה הופעת מהדורה שניה. רבים ששמעו עליו לא הצליחו לרכשו. מנהיג ימני תבע פומבית "להרוג את אבנרי במכות", והועמד לדין פלילי. בן-לילה הפך אבנרי לשוכר ישראל.
חיילי מילחמת יום-כיפורים ומלחמת-לבנון ימצאו את עצמם בספר זה. גם החיילים הלוחמים באינתיפאדה יכירו בו בנקל את לבטיהם.
Uri Avnery (Hebrew: אורי אבנרי, also transliterated Uri Avneri, born 10 September 1923) is an Israeli writer and founder of the Gush Shalom peace movement. Often refered to as the (grand-)father of the Israeli Left.
A member of the Irgun as a teenager, Avnery sat in the Knesset from 1965–74 and 1979–81. He was also the owner of HaOlam HaZeh, an Israeli news magazine, from 1950 until it closed in 1993.
He is famous for crossing the lines during the Siege of Beirut to meet Yassir Arafat on 3 July 1982, the first time the Palestinian leader ever met with an Israeli. Avnery is the author of several books about the Israeli-Palestinian conflict, including 1948: A Soldier’s Tale, the Bloody Road to Jerusalem (2008); Israel’s Vicious Circle (2008); and My Friend, the Enemy (1986).
גיליתי את הספר הזה בעקבות בקשה של קורא להוסיף ספר אחר של הסופר. הספר נכתב ב 1950 על ידי חייל קרבי שלחם בקרבות מהקשים במלחמת השחרור. הוא מרתק, מעורר מחשבה ומפחיד. מפחיד לראות כמה רוב התובנות שלו נכונות גם לימינו. והכי מפחיד - הספר נשכח. עותק אחד בלבד קיים בספריה העירונית שלי, הוא של מהדורת 1990. לפי חותמות ההשאלה של הספריה - הוא נקרא רק 9 פעמים ב 35 השנים האחרונות. שיהיה לנו בהצלחה.