חייל צעיר במסע לילי ארוך מן הבסיס אל כפר הולדתו שבעמק יזרעאל - שום דבר לא יסיט אותו מרצונו להגיע הביתה, לא שוטרים צבאיים, לא נערה מזמינה שנקרית בדרכו, לא שיכור שנטפל אליו. נהג מונית קשה יום חולם להעביר את כל משפחתו הענפה מדירת השיכון הקטנה אל מרחבי ניו זילנד, ובינתיים הוא משנן את כל פרטי נופיהם: אדמים וערפלים, גייזרים, יערות - האם יגיע אי פעם לארץ החדשה? ועוד מסעות יש כאן, ממשיים או פנימיים, ובהם פרקים מרתקים מקורות הארץ הזאת: עתליה, אלמנת מלחמה שגרה בקיבוץ, מואסת במשא אלמנותה כל כך, עד שהיא פורקת מעליה כל עול ועושה מעשה שאין ממנו חזרה. ניקול, אהובתו של מח"ט מהולל, דווקא מחזירה אותו בלי רחמים אל הקרב שכשל בו. והעבר שב ותוקף גם את אליעזר שושני, רגע לפני הצלחתו הגדולה, היישר מתוך שכונת המצוקה שגדל בה. שבעה סיפורים מהוויית הארץ הזאת לאורך שנותיה, קצתם חדשים וקצתם ותיקים שנערכו מחדש, ובכל אחד ניתן לתקופתו ביטוי עז. אהבות ניצתות ודועכות או מתלבות עד כאב שאי אפשר להכיל, וברקען מלחמות חוזרות ונשנות וחברה חסרת מנוח, שבן-נר מפלאי לתאר את תמורותיה בדייקנות חדה וחומלת.
Yitzhak Ben-Ner (Hebrew: יצחק בן-נר) was born in Kfar Yehoshua, Israel, in 1937 and studied literature and drama at Tel Aviv University. Ben-Ner is a writer, screenwriter, playwright, journalist and film critic. He also edits and hosts radio and TV programs. He began publishing stories as a young boy, and his first book for adults was published in 1967. Several of his books and stories have been adapted for the screen and stage; his play Ta'atuon received First Prize at the Theatroneto Festival (1990) and was performed at the Royal National Theater, London, in 1998. Ben-Ner has been awarded the prestigious Agnon-Jerusalem Prize (1981), the Bernstein Prize (1981), the Ramat Gan Prize for Literature (1983), the Prime Minister's Prize (2006) and the ACUM Prize for Lifetime Achievement (2008).
הספר כולל סיפורים קצרים מצויינים המתארים את ארץ ישראל היפה (או הלא כל כך יפה), רובם מהווים ביקורת חברתית נוקבת על הממסד הקיבוצי (עתליה), על הממסד הצבאי (ניקול) ועל הממסד הפוליטי (ארץ רחוקה). הסיפורים בעלי גוון עצוב ומלנכולי, מייצגים את אובדן הדרך והאמונה, הסטייה מהחזון הציוני וההתיישבותי ומשקפים את האכזבה העמוקה מהדרך שנבחרה. הסיפור שהכי אהבתי היה "ניקול" אחד מהסיפורים המצויינים שקראתי. הסיפורים מייצגים התפכחות מטרידה מהמציאות הורודה, סיפורים שרובם נכתבו בין שנות ה- 60 ועד סוף שנות ה 80.
סיפורים קצרים ומצויינים ברובם, על ההתפכחות מחזון ארץ ישראל היפה, ועל הסיאוב ההתבהמות והשחיתות שמחלחלת לכל פינה. נכתב בשנות ה- 70 אבל מתאים מאוד גם לימנו. 2020