בעוד חמש מאות שנה בתל אביב, שהיא אולי העתק של תל אביב של ימינו, מתגלים בכמה תלמידי ישיבה סימנים המעידים על כך שהם עוברים שינויים גופניים מסתוריים. לזירת האירוע מובהל יחזקאל בן גרים, גאון בתורה ובמדע, ועליו מוטלת המשימה לאבחן את המחלה המוזרה ולמצוא לה מזור. בחיפושיו אחר תרופה נוסע יחזקאל למחוזות הגויים, ובשובו לתל אביב העתידית מגיעה אחריו צעירה גויה הנצמדת אליו כצל. בינתיים נשמעת בעיר שירתו של משורר עלום המוגדר מיד כמורד, שכן אמנות השיר אסורה למי שלא עבר סמיכה לפייטנות. חקירת זהותו של המשורר ובואה של הגויה לתל אביב מערערות את הסדרים בעיר וחורצות את גורלן של דמויות רבות בסיפור הזה, שאותו מביים כסרט הגיבור הנסתר של הרומן, דורון אפללו, משורר צעיר, היושב בבית הוריו במבוא ים, שהיא אולי העתק של שדרות של ימינו, ומתאבל.
הסיפור הבלשי הפנטסטי ששמעון אדף רוקם לנו בכפור הוא משל אמנותי עתיר דמיון ומחשבה המפגיש אותנו עם סוגיות קיומיות מוסריות שהספרות הישראלית נמנעת מהן. דמויותיו של אדף נקרעות בין חוקי הפיזיקה והביולוגיה לבין הזעקה למשמעות, ובין הנאמנות למסורת השבטית לבין הכורח ליצור אמנות אמת, שאינה סובלת גבולות וסייגים. בכפור משכלל אדף מגמה שראשיתה ביצירותיו הקודמות. בשירתו ובסיפורת שלו - המגיעה כאן לשיא צלילותה - הוא מחבר אותנו לספרות העברית המודרנית בשלב הפריצה הגדולה שלה, ליצירותיהם הדגולות של פיארברג, ברדיצ´בסקי וברנר, מנקודת הראות של "תלוש" פוסט־פוסט־מודרני, החי את חייו, רגל פה רגל שם, בשתי תקופות: בתחילת המאה העשרים ואחת ובתחילת המאה העשרים ושש.
כפור הוא רומן פורץ דרך של אחד מהיוצרים הישראלים החשובים והמאתגרים ביותר.
Shimon Adaf (Hebrew: שמעון אדף) is one of the most vibrant, restless and stirring voices in contemporary Hebrew literature (both prose-fiction and poetry). He has so far written three poetry collections and eight books of prose fiction. For his first book of poems, Icarus' Monologue (1997), Adaf won the Israeli Ministry of Education Prize and parts of it have been included in the Israeli high school literature curriculum. For his fifth novel, Mox Nox (2011), Adaf won the prestigious Israeli Sapir Prize (2013) and his third novel, Sunburned Faces (2008), published in English by PS press (2013), appeared on The Guardian’s list of the best science fiction for 2013, alongside Stephen King and Margaret Atwood. He is currently the chair of the creative writing program at Ben Gurion University in Israel.
The review is in Hebrew since the book was only published in Hebrew, as of now. I'd be happy to translate it if the book ever comes in English.
לבד מ-הלשון נושלה, זהו סיפרו החביב עלי ביותר של אדף. עבורי השפה היא מה שמושך אותי שוב ושוב לספריו וספר זה אינו שונה. העברית (כמוו גם ארמית, לטינית ומרוקאית יהודית במקרה זה) מסחררת כרגיל. בנוסף יש כאן את העולם המרתק שאדף בונה. כתלמיד ישיבה בצעירותי היה לי גם קל וגם מהנה לזהות את הציטוטים והאסמכתאות ובהחלט יתכן שזה לא כל כך קל לקהל הרחב. האמירה של אדף וההקבלה לימינו ברורה למדי ואינה דורשת הסבר. אולי החיתוך בין קבוצת מביני הסוד וקבוצת הנהנים מהמסר אינו גדול אבל למזלי אני נמצא בדיוק בצומת זו. אדף כמובן משלב כדרכו גם ספרות ושירה ולמרות שבדרך כלל אני לא חובב שירה במקרה הזה היא מתאימה ומוסיפה לעלילה.
בנוסף לעלילה העיקרית יש במקביל סיפור המתרחש בימינו (בדומה ל-אהבתי לאהוב שקראתי לאחרונה) ואני בטוח שמי שיתעמק ימצא קשרים בינהם ויהנה מרובד נוסף ועמוק עוד יותר אבל עבורי זה היה די מיותר וזה החיסרון העיקרי בספר. אולי בקריאה שנייה בעוד כמה שנים אני אבין גם את החלק הזה.
אדף יודע גם איך לסיים את ספריו וגם בספר הזה יש סוף הדוק ודי מספק, אם כי מעט מאכזב למי שמצפה לאמירה כלשהי. למרות זאת, אני בהחלט מעדיף סוף כזה על אי-סוף כמו במספר ספרים אחרים של המחבר. לסיכום, בהחלט ספר לטעמי ואני מחכה לספר הבא בסדרה שאמור להיות אף טוס יותר לפי הביקורות. שלושה וחצי כוכבים מתוך חמישה ואני מעגל לארבעה.